אולי היתה זו תובנה מעמיקה, הקשורה לגיל, לשחיקה מאבק הדרכים, מהלבדות שבמסע, המרחק הגאוגרפי או הנפשי ממי שאני אוהבת. ואולי זה היה דבר קצת טיפשי, כמו מזרקה. כן. מזרקה, פאונטיין בלועזית, נביעה של מי מעיינות חיים ובריאים, כמו שאפשר למצוא רק באיטליה. בכל מקרה, עדיין לא ידעתי על קיומה, כשתפס את עיני פוסט שקפץ לי בפיד, ועורר את סקרנותי.
וככל שהתבוננתי עוד בתמונות, מצאתי עוד סימנים קטנים, שאז עוד לא ידעתי לנסח אותם – וגם היום אני עדיין מתקשה להגדיר אותם במדויק. בכל מקרה, משהו הואר בתוכי, והחלטתי לארוז ולמצוא את הבית הזה. לא ידעתי עוד מה יקרה כשאראה אותו, אבל ידעתי שמשהו בו קורא לי לבוא. אז באתי. מרחוק מאד.
ומיד ידעתי. זה זה. הצבעים, האסתטיקה, ההיסטוריה, הרצפה הטוסקנית הלא ישרה, החצר היפה, עצי הזית, הסיפור. שיצאתי לרחוב להתבונן שוב, ראיתי שהבניין בנוי על צלע הר ומולו את הנהר, וכל היופי הזה, שקשה לתאר אותו במילים. הריח של הבית היה ריח של משהו מוכר. ואז ראיתי את המזרקה. ופשוט ידעתי. לא מוותרים על בית שיש לו גם מזרקה, גם הר וגם נהר. וגם סיפור, וגם תריסים ירוקים.
הראש התחיל לעבוד, למרות שבלב לא היו שום ספקות. אבל הלכתי עם קריאת הנשמה. וקניתי את הבית. אני עדיין קצת בשוק, ומופתעת בכל פעם מחדש מעצמי — הרבה שכל, וגם הרבה נשמה. ועכשיו גם בעלת בית רשמית, באיטליה.
הבית מושלם עבור זוגות, יחידות ויחידים ומשפחות קטנות (זוג + ילד) שמבקשים לעצמם חופשה, זמן איטליה, זמן עם עצמם, מקום לפתוח את הלב ואת הנשמה, מרחב להשראה.
בזמן שאני כאן — הבית פתוח לאירוח של נשים המעוניינות בחופשה איטלקית כהילכתה, אבל לא רוצות או חוששות מהלבד. אני אארח לכן לחברה, אכיר לכן את האזור ובשאר הזמן תהנו מהמקום, האוירה, הנופים והקולינריה.
המטבח מצוייד בכל מה שצריך כדי להכין ארוחות איטלקיות או ישראליות כהילכתן. הגינה המהממת עם פינת הישיבה היא מקום נפלא לארוחות קלילות, פטפוטים ורביצה בשמש האיטלקית החמימה. ריחם של שיחי הלוונדר וצלצוליו העדינים של פעמון הכנסיה הסמוכה יהפכו את החוויה לנעימה במיוחד.
הבית הטוסקני שלי צמוד לצלע הר, על שפת כביש צר ומול גשר עתיק שמחבר את מרכז הכפר לעולם — יש מקורות המדווחים על קיומו משנת 898! הגשר הקטן שמעל נהר הלימה חוצה בין רחוב שהיה פעם הומה אדם, חנויות מקומיות, ושיח איטלקי מתנגן למרכז הכפר Ponte a Serraglio.
מול הבית נמצא המקום שבו מתכנסים כולם לקפה של בוקר ואחר הצהרים לכוס יין לבן קריר או אפרול שפריץ — "בר איטליה". שם תמצאו הכל מהכל: מקומיים ובינלאומיים, רוכבי אופניים חתיכים וקשישים גנדרנים, עקרות בית משועממות ונשים אלגנטיות, תרמילאים וטיילנים מקצועיים. הבריסטה מכירה את כוס הקפה של כל אחד מבאי המקום, גם אם היה אורח לרגע.
בהמשך הרחוב המתעקל — חנות קהילתית לחפצי יד שנייה, בריכה, מגרשי טניס, סופרמרקט ופיאצה מרכזית עם תיאטרון היסטורי. ואם חפצה נפשכם לרחוץ במרחצאות הטרמיים המפורסמים או להתפנק בספא — זה ממש במעלה ההר.
בני די לוקה מפורסמת במעיינות המרפא שלה — ספא עם טיפולי בוץ תרמי ובריכות מים חמים בתוך מערות טבעיות, ממש במעלה ההר.
כ-40-50 דק' צפונה — אתר הסקי המרכזי במרכז איטליה. כ-50 ק"מ מסלולים עד גובה 1,900 מ', סנובורד, נעלי שלג בחורף ואופני הרים בקיץ.
50-60 דק' מערבה — חופי חול זהוב רחבים, מועדוני חוף, טיילת Art Nouveau מרשימה בויארג'ו ופורטה דיי מארמי היוקרתית.
קניון פארק עם זיפליינים וגשרים תלויים, ראפטינג וקיאקים בנהר הלימה, שמורת Orrido di Botri לטיולי קניונינג.
הקזינו המלכותי מ-1839, גשר השרשראות הייחודי, גשר השטן האגדתי בבורגו א מוצאנו הסמוכה, ווילות אריסטוקרטיות.
שבילי הייקינג, אופניים ויוגה בקניון. כפרים ציוריים על הגבעות כמו לוצ'יו — שנראה כאילו תלוי על המצוק עם חורבות מצודה עתיקה.
שדות התעופה הקרובים: פיזה ופירנצה. שדות התעופה הרחוקים: רומא ובולוניה. כל שדות התעופה מחוברים לרשת הרכבות האיטלקית.
בעיירה יש תחנת רכבת. מחוברת ללוקה (25 דק'), פיזה (55 דק'), פירנצה (שעה ורבע) ורומא.
מומלץ לחופש עם סיורים באזור.
התעריפים משתנים בהתאם לעונת השנה, מספר האורחים ומשך האירוח. מינימום שהייה — 3 לילות. לקבלת הצעת מחיר, פנו אלינו עם התאריכים.
שלחו לנו הודעה עם התאריכים שחשבתם עליהם ונחזור אליכם עם כל הפרטים.